קווים מנחים למצעי כל המפלגות

עשרת הדיברות לחיזוק וקידום הבריאות ואיכות החיים בישראל

עשרת הדיברות לחיזוק וקידום הבריאות ואיכות החיים בישראל

אושיה, פורום נשים מובילות בעולמות הבריאות, קוראת לכל המפלגות לאמץ את עשרת הדיברות הללו למצע שלהן!

אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה. יש אפשרות להפוך את המשבר הגדול להזדמנות, לבנות יחד חברה מתוקנת ובריאה יותר, ולהחזיר לכולנו את הלכידות והאמון זה בזו, ובמקבלי ההחלטות. 

לצורך כך נדרשת מנהיגות המשרתת את הציבור, תוך דאגה לבריאותו ואיכות חייו. 

עשרת הדיברות נועדו לקידום ושיפור הבריאות ואיכות החיים של כלל הציבור, במטרה לצאת מחוזקים ממשבר הקורונה. הן נכתבו על ידי כמאה הנשים המובילות בעולמות הבריאות במדינת ישראל. 

אושיה קוראת לציבור לדרוש מנבחריו להתחייב על עשרת הדיברות הללו. בידיעה כי מפלגה שתכריז שהיא מאמצת את עשרת הדברות של אושיה למצע שלה – משמעו שהיא מבטיחה לשרת את הציבור, נשים וגברים, מרכז ופריפריה, דתיים וחילונים, יהודים וערבים – כל הקהילות. משמעו שזו מפלגה החותרת לקדם את איכות החיים והבריאות של כל אזרחי ישראל.

ועוד – נשים מנהלות את בריאות המשפחה, וכשהן שותפות לקבלת החלטות – ההחלטות שמתקבלות טובות יותר לכולם. 

כולנו זקוקים למנהיגות והובלה חכמה, וכולנו צריכים בריאות ואיכות חיים, ובמהירות.

לעשרת הדיברות של אושיה:

  • קידום איכות חיי הציבור היא מטרה עליונה של הממשלה כולה, ומדדי איכות חיים פותחו ואומצו על ידי ממשלות רבות ברחבי העולם.
  • ארגון הבריאות העולמי מגדיר בריאות כ'מצב של רווחה פיזית, נפשית חברתית וכלכלית, ולא רק העדר מחלה'.
  • ביטחון בריאותי חשוב כמו ביטחון צבאי: הקורונה הביאה לידי הבנה כי הבריאות היא חלק מהחוסן של מדינת ישראל, ומערכת הבריאות היא חלק מיכולת המדינה לעמוד במצבי חירום. 
  • כל משרדי הממשלה נדרשים לייצר מדיניות שמיטיבה עם איכות החיים, ולתרגם אותה לתוכניות עבודה מקצועיות, יעדים ומדדים. זה נכון תמיד, ושבעתיים בימי קורונה.
  • יש להיערך ברמת כלל משרדי הממשלה לקידום איכות החיים, בדגש על טיפול בנזקי הקורונה, ובהזדקנות האוכלוסייה.
  • בישראל שיעור ההוצאה על בריאות  כחלק מהתוצר הלאומי הוא רק 7.5%, לעומת ממוצע של 8.8% במדינות OECD. 
  • יש להגדיל את תקציב הבריאות בישראל ל – 8.5% מהתמ"ג לפחות, יש לעדכן את תקציב הבריאות כל שנה בהתאם לגודל האוכלוסייה וקצב ההזדקנות.
  • ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל גבוהה מאד בהשוואה למדינות OECD. 
  • יש להגדיל הוצאה ציבורית לבריאות כך שתתאפשר הפחתת הוצאה פרטית לבריאות.  
  • יש להגדיר תקציב ייעודי לקידום בריאות ושיפור איכות חיי הציבור, תוך תיאום בין משרדי הממשלה.
  • קידום בריאות, מניעה ואבחון מוקדם יעילים יותר מטיפול, שכן הם מצמצמים תחלואה ותמותה ומפחיתים סבל. השקעה בקידום בריאות ובמניעת מחלות חוסכת בעלויות הטיפול ומביאה לשיפור בבריאות הציבור, בחוסן האישי, המשפחתי והחברתי ובפריון הכלכלי.
  • יש לפעול לקידום תוכניות לאומיות בתחומים כגון:
  • מיגור עישון, יכול לחסוך כ- 8000 מקרי מוות בשנה ולשם כך נדרשת תכנית רב שנתית מתוקצבת ויעדים ל-2030, תוך התמקדות –  במניעה ראשונית של כניסת בני נוער למעגל העישון והתמודדות עם הסיגריות האלקטרוניות.
  • טיפול במגפת השמנת היתר, וקידום תזונה בריאה.
  • קידום תנועה ופעילות גופנית.
  • חתירה למניעת אלימות בכלל, ואלימות במשפחה בפרט.
  • מניעת עקה (סטרס), קידום חוסן נפשי, קהילתיות ולכידות חברתית.
  • יישום התוכניות  הקיימות למניעת תאונות והתוכנית הלאומית למניעת אובדנות.
  • בריאות מחייבת פעילות משולבת, העשייה אינה רק של הממשלה, היא מחייבת שיתופי פעולה עם עמותות, רשויות מקומיות, עסקים וארגונים.
  • חיוני לתת סמכות אחריות ומשאבים לשלטון המקומי לנהל ולקדם הבריאות, בתיאום עם מערכת הבריאות.
  • ארגוני המגזר השלישי העוסקים בבריאות הם חלק משמעותי ואינטגרלי מעולם הבריאות בארץ. יש להכיר ולתקצב אותם.
  • יש למדוד ולתמרץ את הגופים על שיתופי פעולה ביניהם, לניהול ולקידום בריאות, ולשלבם בתוכניות הלאומיות השונות.
  • משבר הקורונה הציף  עד כמה הוזנחה מערכת הבריאות הציבורית בעשור האחרון ועד כמה מערכת זו חשובה לחוסנה של מדינת ישראל
  • לא עוד ועדות מיותרות. הידע קיים, יש לערוך שינויים מבניים שהומלצו זה  מכבר. לדוגמה יש להפריד בין תפקידו של משרד הבריאות כקובע מדיניות ורגולטור, לבין תפקידו כמפעיל שירותים.
  • הכל בנוי על האנשים – אין מטופל במרכז בלי מטפל במרכז: יש לחזק את צוותי הרפואה וליצר תוכנית כוללת לבעיית השחיקה. 
  • יש להשוות את שיעור הרופאים והאחיות ל – 1000 נפש לממוצע כמקובל במדינות ה- OECD בתקנון לגיל האוכלוסייה
  • יש להגדיל את מספר מיטות האשפוז בדגש על פנימיות וטיפול נמרץ לפי ממוצע ה OECD לאלף נפש, בתקנון לגיל האוכלוסייה
  • לעודד פיתוח מקצועות חדשים בעולמות הבריאות – שיורידו עומס ויתאימו לעולם החדש.
  • יש לפעול להפחתת זיהומים נרכשים בבתי חולים – פעולה שתחסוך כ- 5000 מקרי מוות כל שנה.
  • הזדקנות האוכלוסייה ותחלואה כרונית – כבר היום אנו חיים בעולם של 100 שנות חיים: יש להוסיף חלופות אשפוז כרוני ולגבש מודל תמרוץ לטיפול מתאים לחולים שסיימו טיפול אקוטי באשפוז. 
  • יש לפתח מודל רפואי וכלכלי לאשפוז בית אקוטי, תוך חשיבה גם על תגמול בן המשפחה המטפל.
  • בפריפריה, תוחלת החיים נמוכה יותר, כמו גם המודעות לאורח חיים בריא
  • האוכלוסייה בפריפריה חולה יותר, ענייה יותר, ותלויה יותר במערכת הבריאות הציבורית 
  • עבור כל 1000 איש בפריפריה הגיאוגרפית יש כמחצית כמות רופאים ואחיות וכמחצית מיטות אשפוז בהשוואה למרכז.
  • לתיקון מציאות עגומה זו יש לגבש:
    • תוכנית חומש לצמצום הפערים בכוח אדם ובתשתיות, מגובה במטרות, יעדים מדידים ותקצוב הולם
    • כלים לשיפור אטרקטיביות של עבודה בפריפריה כולל מענקים ותמריצים 
    • תוכנית מותאמת אוכלוסייה וגיאוגרפיה שתביא לאימוץ אורח חיים בריא
    • הגברת האוריינות הטכנולוגית ותמרוץ כלכלי להנגשת שרותים מותאמת
  • המטופל והאזרח הוא תכלית המממשלה והיא נועדה לשרת אותו, בבריאות ובחולי. 
  • הזכות לבריאות ולכבוד היא זכות יסוד לכל אדם.
  • חיזוק רפואת המשפחה והקהילה כבסיס איתן למערכת הבריאות – יש לאפשר מקסימום טיפול בקהילה, כולל טיפולי ואשפוזי בית.
  • טיפוח האוריינות הרפואית: יש לפתח כלים ותפקידים שיתמכו ביכולתו של המטופל לנהל את בריאותו ואת מחלתו, בצורה מותאמת אוכלוסייה. 
  • פיתוח והטמעה של תפקיד ניהול מקרה/ ניהול מחלה  שיקלו על מטופלים את ההתמודדות עם מחלה מורכבת
  • בריאות הוליסטית, הכוללת גוף ונפש: יש לחזק את מערכי בריאות הנפש ואת הקשר בין מערכי הבריאות והרווחה, בפרט בטיפול מקדים במצבי אלימות, הזנחה ומצוקה.
  • עשרות אלפי מחקרים רפואיים מצאו שהשקעה בבריאות נשים מעלה את רמת החינוך, את הפריון במשק, ואת הקידמה והשגשוג של מדינות. לכן בריאות האישה = אוצר האומה.
  • נשים מנהלות את איכות החיים ובריאות המשפחה והקהילה. לכל משפחה יש שר בריאות ואיכות חיים, ב 85% מהמקרים זו האישה. כך בריאות נשים מתפשטת באדוות, מהמשפחה לקהילה ולחברה כולה.
  • נדרשת תוכנית לאומית לשילוב של נשים בתפקידי מפתח: שילוב נשים בתפקידי הובלה וניהול יאפשר ראיה רחבה של הצרכים הרפואיים הייחודיים של שני המגדרים, ויחד עם זאת מודעות לצרכים הייחודיים של נשים. 
  • בישראל יש כמיליון וחצי בני משפחה המטפלים באדם קרוב המתמודד עם מחלה או מוגבלות – caregivers. חשוב לסייע להם בהכרה, רישום ואף הקלות כלכליות.
  • נדרשת השקעה ייחודית בבריאות נשים וברפואה מודעת מין ומגדר.
  • העולם בתאוצה, אנו מצויים בעידן המהפכה התעשייתית הרביעית, וצונמי של שינויים טכנולוגיים משנה דרמטית את המציאות. הקורונה אף מזרזת את קצב השינוי. 
  • יש לפעול לקידום המגמה של רפואה מותאמת אישית.
  • יש להרחיב את הטמעת טכנולוגיות חדשות, לקידום רפואה מרחוק ובריאות דיגיטלית, ולתמוך בקופות ובבתי חולים בפיתוח תשתיות לרפואה מרחוק. 
  • רפואה מהבית: יש לפתח שירותי הרפואה מהבית, כולל הקמת מערכי אשפוז בית, להוסיף מיטות ותקנים לאשפוזי בית, במסגרת תמיכה בבתי החולים והקופות הקיימים. 
  • יש לחתור להמשך קידום ישראל כמעצמת Health Tech. בישראל קיים שילוב ייחודי של חדשנות וטק, רפואה מתקדמת ומחקר בינלאומי מוביל, וכן מאגרי מידע רפואיים ייחודיים. הפיכת ישראל למעצמת טכנולוגיות בריאות תגביר את התל״ג ותחזיר כספים למדינה, אשר יוכלו להמשיך ולהיות מושקעים בבריאות.
  • לגבש תוכנית מיידית למזעור נזקי גוף ונפש בעקבות המשבר:
    • בציבור כולו: לחץ נפשי, חרדות, דיכאון ואלימות במשפחה. בצד פגיעה בתהליכי אבחון, טיפול ומניעה.
    • בקרב תלמידים: תוכנית לתיקון נזקים רגשיים, חינוכיים ולימודיים עקב סגירת מערכת החינוך.
    • בקרב צוותים רפואיים: תוכנית לחיזוק חוסן נפשי וצמצום שחיקה.
  • לקיים תהליך מובנה של הפקת לקחים בנושא ניהול משברים בהלימה לתרחישי קיצון – מלחמות, אסונות טבע ומגיפות.
  • במצב משבר: להפעיל את הרשויות המקומיות, קופות החולים, והגופים הסטטוריים והמקצועיים האמונים על ניהול מצבי חירום במשרדי הממשלה ולפעול לפי הנהלים והתו"ל הרלבנטי.
  • להכין תוכנית להחזרת אמון הציבור במקבלי ההחלטות
  • להעביר את המצע הזה הלאה.
  • לשתף ברשתות.
  • לתייג מועמדים לכנסת, ולקרוא להם לאמץ את המצע. 
  • ובעיקר – בבואך להחליט למי לתת את קולך, לבדוק אילו מפלגות אימצו את המצע.

אושיה הינה נבחרת עילית והבית המקצועי של נשות מפתח בעולמות הבריאות, וארגון א-פוליטי. הארגון מסייע לאושיות להמשיך ולהצליח, וכן להשפיע על WellBeing של נשים באדוות ומעגלים מתרחבים, במטרה להביא לשגשוג של חברות ומדינות. 

אושיה הינה ארגון גלובלי המבקש לייצר קפיצות מדרגה בקידום הבריאות; לגדל את הדור הבא של נשים משפיעות בעולמות הבריאות, ולהוות פלטפורמה ללימוד, רישות, ויצירת ערך משותף, המותאם אישית לכל אחת מהחברות בו.

עוצמתה של אושיה היא עוצמת החברות בה והקשרים ביניהן. אושיה פועלת כמרחב קידום, שיתוף ידע וסיוע הן ברמה המערכתית הגלובלית של עולמות ותעשיית הבריאות והן ברמה הפרטנית של חברות אושיה, צרכיהן והאתגרים השונים הניצבים בפניהן. 

חברות אושיה מהוות קהילת ידע והשפעה שיוצרת ופועלת למען חקר ויישום טכנולוגיות רלבנטיות ומהווה כוח משקיע ומשפיע שמקדם יוזמות ויזמיות/ים שפועלים לקידום תחומי הבריאות ורווחת החיים ותחומים בהן יש לחברות אושיה ערך מקצועי ואישי מובהק.

אושיה מושתתת על עקרונות של נתינה וקבלה; מרחב אמון וסודיות; השפעה במנהיגות משתפת; למידה ומצוינות; יצירתיות ודיוק; 

לסיכום

אנו קוראות וקוראים לכל ראשי המפלגות ולכל חברות וחברי הכנסת שבריאות הציבור עומדת לנגד עיניהם, לאמץ מצע הכרחי זה.

מפלגה שמאמצת את עשרת הדיברות של אושיה – מתחייבת לשרת את הציבור ולקדם את זכותו היסודית לבריאות, איכות חיים ואושר. 

אושיה היא הנבחרת והבית המקצועי של נשות מפתח מובילות מעולמות הבריאות. כמאה אושיות, וביניהן מנכ"ליות של בתי חולים, של חברות טכנולוגיה ושירותים רפואיים, של חברות פארמה ושל עמותות, מנהלות בכירות מקופות ובתי חולים, רופאות ופרופסוריות במקצועות הבריאות, משקיעות ופילנתרופיות בעולמות הבריאות, יזמיות ועוד – היו שותפות לניסוח עשרת הדברות הללו.